סרטי תדמית ופרסום בוידאו
סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בינוני או קטן בעיני הלקוח הפוטנציאלי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית יש את הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" אודות הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית זה מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או שמא בסלולרי.
סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית אשר נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד ביחוד לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:
אין צורך בתקציב נרחב להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
בין אם שליחה דרך קישורית באי-מייל, או שמא באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד הפוטנציאלי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.
ירידה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן הפחתה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
סרטי תדמית מתחלקים לכמה קטגוריות:
סרטי קידום מכירה
- יצירת סרט לקידום מכירות של מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה ואולי בפגישה עסקית. הסרט יכלול את תועלות המוצר ויסקור את השימוש.
סרטים לגיוס הון
- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיסול מוצר עתידי.
סרטוני הסבר \ הדרכה
- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ו\או אופן ההרכבה שלו ו\או נקודות לשימוש זהיר.
סרטי מוצר
- סרט המתאר מוצר ספציפי של ארגון מסוימת. סרט הזה לפי המקובל יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.
סרטון תדמית כללי
- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה או שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.
לסרט תדמית, אפילו אם הוא קצר, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך כמות חושים ביחד ובכך יתרונם המשמעותי על גבי כל אמצעי פרסום אחר.
נכון להיום גולשים באתרי אינטרנט מגיבים באופן חיובי פי 2.
עקרונות להפקת סרטון תדמית
תסריט
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, שהיא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות הינו יוקרן. בחירתו של תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
תסריט זה מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או משחק המחשב על פי סדרם. תסריט יכול לסמוך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו, או שהוא חישוב של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור לא ארוך. ישנם סוגים רבים מספור של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת ואולי סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.
מבנה התסריט
תסריט מחולק לשורה של סצנות, שבכל אחת מהן כלול כמות רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו של יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מקום ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון מעבר בין הסצנה לזו שאחריה.
לרוב, מקובל כי סצנה ואולי שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ממושכת יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). לרוב, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.
תסריטי קולנוע, במידה מרובה כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בדרך כלל לפסילתם עוד לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס אודות אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים של הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח נרחב משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד עבור הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. ישנן תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.
התסריטים נבחנים גם אודות פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל אפילו אורכם, בדפים, עבור תסריטי קולנוע.
תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע תוך כדי צילומי הסרט.
שלבי התסריט
כל תסריט עובר בצורה כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
סינופסיס
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים של ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות או מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" ואולי "תסריט ספקולטיבי".
טריטמנט
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עבור ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אך עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען עבור הדמויות. הטריטמנט נכתב כדי להעניק לקוראים רושם מדויק הרבה יותר באשר לאופיו של התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעבוד ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
תסריט
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פחות או יותר, על חמש גרסאות שעבר מאז אותו התסריט.
תסריט צילומים
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד אודות ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא רק את תיאור הסצנות והמתרחש בהן כי אם גם את האופן בו קיים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים עבור קטעי הצילום השונים בסרט.
עיבוד התסריט
לעיתים קרובות, חישוב התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי בין או כמה בני-אדם, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי עבור הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במיוחד כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט בזמן עיבודו מהתבנית הקודמת.
בהוליווד, ולעיתים קרובות גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי או שמא כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב של הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים עם מטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.
ישנם תסריטאים הנשכרים כדי להוציא לפועל כתיבה מחדש עם תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים כי ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה נוספת כזו נפוצה בשלב של ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או כאשר המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון זה ישנם תסריטאים מורכבים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, ועוד ועוד. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.
הליכים של שכתוב התסריט נפוצים במידה מרובה בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על כך שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו על ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה למפרע.
סוגי תסריטים
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים באמצעות "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה עם המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עבור תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
מסיבה זו, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים עבור מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. מועמדים ללימודים אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הזמינים באגדות עם) יחד עם פיתוחים ותוספות שוליים:
אקספוזיציה: זהו נדבך ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני עליו. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, באופן כללי פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר כי בהמשך הסרט יתגלה כי הינו חולה. המידע כולל בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
אירוע מחולל: לאחר מספר דקות, בדרך כל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור ולייצר עד לשלב הסופי לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב עם נוחות ומכריח אותו לצאת למשימה.
הבעיה: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן לא ארוך אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך הסרט כולו. בצורה כלל, הבעיה הינה מטרה מסוימת או דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
המכשול: המכשול הטיפוסי הוא "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו בגלל שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או דימוי לא מתאים של הגיבור.
מסגרת הזמן: במקרים רבים, על מנת לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בצורה כלל גם על מנת להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
סדרת הניסיונות: במקרים רבים, עושה הגיבור כמה ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה בשביל להתגבר על קשייו.
האשליה או הסיום הכוזב: בסרטים רבים, כולל הסיפור אפילו שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה על פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים עם סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם הזה; בסרטי מתח ואולי אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
שיא: שיא העלילה מגיע בדרך כלל לא מזמן לפני סופה. בנקודת השיא עם הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, בזמן ש הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, נסיבות ומדובר בטרגדיה, הוא נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
התרה: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמות שניות ואף רגעים. לדוגמה, בסרטי פעולה, שלב זה נותן אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר בגלל הלקחים המוסריים
פסקול מוזיקלי
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב על מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש לפי המקובל יצליח לשעמם. במקרים רבים אפשר לבחור בשיר מוכר או במנגינה קיימת ואין הכרח לכתוב עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אך לשם כך יש להסדיר את נושא זכויות היוצרים.
קריינות
הקריינות היא העורק הראשי של העברת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
צילום
סרט תדמית יש לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), באמצעות צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
ראיונות והכנת מרואיינים
ההופעה מול מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהווה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שהם לא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות כלל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא מגבלות חשוב והכרחי על גבי מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו עם המראיין חשוב במיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
בימוי ועריכה
השלב הקריטי בהפקת כל סרט מצוי בחדר העריכה. על מנת להוציא תוצאה טובה למדי לסרט בן 5 דקות, חברת הפקה מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אפילו יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים מאוד ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי הינו תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
פשטות
על גבי הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות אינן משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי אודות הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר מומלץ לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אפילו לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט ברוב המקרים היא חד-פעמית. סרטוני תדמית אנימציה חוזרים אחורה ובשום אופן לא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, רק ומדויק.
קצב
סרט בקצב איטי הוא בעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. כאשר מקפידים על כלל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, כדאי מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל באמצעות קולנועית אפקטיבית מהירות מהיר ומעניין.
אורך הסרט
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אבל זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר למעשה בסרט תדמית המיועד לצפייה ביתית או שמא לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי גבי דיסק לצפייה אישית, טוב במידה ולא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אף בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך אפילו עשייתו תהיה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר להפיק סרטון של עשר דקות מאשר עבור ארבע או חמש דקות.
מקוריות
עיקר חשוב – אודות הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות טמונה נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף דווקא חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים זהים – במקרה מעין זה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע עם ייצור סרטים דומים דמיון מוגזם ספציפי לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואפילו לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
לוחות זמנים
הפקת סרט היא שינוי מורכב. אפשר, נכון, במצבים מיוחדים, לשאוב סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד נגד הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, יציב אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
תכנון מהלך ההפקה
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד אודות שיתוף פעולה כולל עם מנהלי הפקת המוצר, בשביל שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. יש להכין את פורטלים של הצילום מראש אודות פי דרישות ההפקה, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום בין, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום ספציפי לשני, שכן, צילום חומרי הגלם איננו בהכרח על פי סדר כרונולוגי עבור השתלשלות הסרט וכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
בחירת חברת הפקת המוצר
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים נופלים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם הינה בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אפילו נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי התמצאות שיווקית, אין הם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.